ציון בע"מ - חברה לבטוח נ' פדלון

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבע לשלם לידיה את הסך של 1,725 ₪ המשקפים לשיטת הנתבעת את גובה דמי ההשתתפות העצמית בהם על הנתבע לשאת.

בכתב התביעה טענה התובעת כי שולמו על ידה תגמולי ביטוח לצד ג', ואולם משפנתה לנתבע כי יעביר לידיה את תשלום בגובה ההשתתפות העצמית הנקובה בפוליסת הביטוח, סירב לעשות כן עד כי התובעת נדרשה להגשתה של תביעה זו.

במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע כי דין התביעה להידחות וזאת נוכח העובדה כי פנה לסוכן הביטוח והודיע מפורשות כי אינו מעוניין שהתובעת תשלם לצד ג' פיצוי כלשהו שכן בכוונתו להגיע באופן עצמאי לכלל הסדר עם צד ג'.

לשיטת הנתבע, משבחרה חברת הביטוח לשלם לצד ג' ללא הסכמתו, שהרי אין מקום לחייבו בתשלום דמי ההשתתפות העצמית.

אציין כי הדיון במקור נקבע ליום 12.10.10, כאשר באותו דיון טען הנתבע כי הוא מבקש לדחות את מועד הדיון לצורך התייעצות עם עו"ד. לפנים משורת הדין ונוכח הודעתו זו של הנתבע מצאתי לדחות את הדיון ליום 26.12.10

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ונתתי דעתי לכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן טעמיי.

טענת ההגנה המהותית של הנתבע הייתה כי הודיע לתובעת שאינו מעוניין בהתערבותה ולמעשה אינו מבקש להפעיל את הפוליסה. טענה זו תמוהה ממספר טעמים.

הנתבע אישר במסגרת חקירתו כי מסר את פרטי סוכן הביטוח ופוליסת הביטוח לידי צד ג'. הדעת נותנת כי במקום שבו אדם אינו מעוניין להפעיל את פוליסת הביטוח, לא יעביר את פרטי ההתקשרות עם סוכן הביטוח שלו.

זאת ועוד, התובעת הציגה בפני פניות אשר נשלחו לכאורה לתובע, ובו נתבקשה עמדתו.

הנתבע לא יכול היה להציג ולו מסמך אחד בכתב כי פנה לתובעת או למי מטעמה (לרבות הסוכן) וביקש להתנגד לתשלום מטעם כלשהו.

ויובהר, טענתו של הנתבע כי פנה לסוכן הביטוח בעניין זה לא נתמכה בדבר.

הנתבע לא זימן את סוכן הביטוח לעדות ולא הציג כל פנייה אליו בכתב.

הדעת נותנת כי במקום שבו נטען כי נמסרה הודעה לנציג מנציגי התובעת, יפעל הנתבע להבאתו של אותו עד, ולו על דרך של בקשה להזמנת עדים.

מאידך, במסגרת תצהיר התובעת הוצגו מסמכים המלמדים על חוסר שיתוף הפעולה של הנתבע עם נציגי התובעת. כך לדוגמא הוצג לעיוני דו"ח של חוקר מטעם חברת גיל בטחון חקירות על פיה פעלו לקבל טופס הודעה מן הנתבע.

הנתבע לא טען כי אירוע התאונה כמפורט באותה הודעה אינו נכון, אלא רק שהמסמך אינו חתום על ידו. סביר בעיני כי ככל שביקש הנתבע שהתובעת לא תשלם את תגמולי הביטוח, יציין עובדה זו במפורש בפני נציג התובעת.

כן סביר בעיני כי התובעת לא תבחר לשלם במקום שבו בעל הפוליסה טוען כי קיימת הצדקה זו או אחרת, או אפילו בחירה שלו עצמו, שלא לשלם.

הגם שטענת הנתבע במסגרת כתב ההגנה הייתה כי ביקש שהתובעת לא תשלם את תגמולי הביטוח שכן היה מעוניין בהגעה להסדר במישרין עם הצד השלישי, שהרי הנתבע לא הציג בפני כל ראייה כי אכן פנה לאותו צד ג', בשלב כלשהו, והציע לתקן את הנזק.

אילו יכול היה הנתבע להציג פנייה כזו, היה בכך לכאורה כדי לחזק את גרסתו שלא ביקש להפעיל את פוליסת הביטוח.

זה המקום לציין כי התאונה לכאורה התרחשה ב – 7.7.08. פניית ב"כ צד ג' לתובעת נעשתה כשלושה שבועות לאחר מכן.